הצעת חוק מע"מ אפס על דירה ראשונה לא יעוכב בגלל בעיות משפטיות, כך עלה היום (ד') מדבריו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, עו"ד אבי ליכט, בוועדת הכספים. ליכט ציין, כי "מתנגדי החוק מרבים לערבב בין שיקולים מקצועיים באשר לתועלת החוק לבין שיקולים משפטיים-חוקתיים. "הייעוץ המשפטי לא יכול להטיל וטו על מדיניות של הממשלה בגלל עמדה כזו או אחרת ביחס להצעת חוק" אמר. בניגוד להתנגדות חברי הכנסת וכלכלנים רבים, הצעת החוק זוכה לתמיכת רשות מקרקעי ישראל, הקבלנים והתאחדות התעשיינים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) לחברי הכנסת שקראו שלא לאשר את החוק עוד במושב הנוכחי: "חייבים להכריע ומהר, כי שוק הדיור בקיפאון וזה מחמיר את המצב. לא ניתן לאשר בפגרה ואם לא יאושר או יידחה עכשיו, הקיפאון יימשך לפחות ארבעה חודשים, מצב בלתי נסבל, שייפגע בציבור".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ציין שהחוק איננו אידיאלי משפטית, אך אין עילה שהייעוץ המשפטי יטיל וטו. "כמשפטנים, אין לנו עניין בעיסוק המקצועי, יועיל או לא, אלא האם עומד במבחנים משפטיים-חוקתיים ואם ניתן להגן עליו בבג"צ. לאור השינויים מאז הנוסח הראשון, אכן נוכל להגן עליו בבג"צ. מול הרצון לתגמל משרתים עומדת בעיית הרוחב של מצוקת הדיור, שנוגעת לכולם כולל חרדים אותם פטר שר הביטחון משירות עד היום וערבים שלא נקראו לשירות. האתגר הוא לאזן בין הדברים. אפשר לתת הטבות ליוצאי צבא אך לא כתנאי סף, לא בפערים גדולים מדי וללא אפלייה סמויה. ההצעה הראשונה היתה לא מידתית ולכן שונתה. נקבע סף חדש; דירות עד 950 אלף ₪ לכולם ו- 1.6 מיליון ₪ למשרתים. צומצמו התנאים לשירות המזכה והורדו ל- 12 חודשים ונכנסו אנשים ששירתו שירות לאומי או אזרחי. ביישובים החרדיים 60% מהדירות מתחת לסף של 950 מיליון ₪. עדיין נותר פער בין מי שמשרת למי שלא אך אנו יודעים להגן על המנגנון הזה. עדיין עולות שעלות חוקתיות והיינו מעדיפים שהפערים בהטבות יצומצמו אבל ניתן להגן על החוק כפי שהוא כעת בבג"צ".

ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד): "בעייתי לתת עדיפות בחוק למי שמשרת במוצרים שנמצאים במחסור. מצוקת הדיור נוגעת לכולם בדיוק כמו תרופות מצילות חיים, מוצרי מזון וכד'". ח"כ חנא סוייד (חד"ש): "מה הטעם בכל העניין על האפלייה שבו, כשלא בטוחים שהתכנית תשיג את המטרה של הורדת המחירים?".
ח"כ אלעזר שטרן (התנועה): "עדיף לתת מענקים או החזר חלקי למי שמשרת על-פני השיטה המוצעת של פטור ממע"מ". ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי): "האפלייה איננה רק כנגד חרדים וערבים אלא גם כלפי מי שמתגוררים בפריפריה, במקומות שאין בנייה רווייה וכד'". ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): "בחוק הזה במובנה יש אפלייה של חיילים דרוזיים, כי אין בנייה רווייה". ח"כ עיסוואי פריג' (מר"צ) למשנה ליועמ"ש, ליכט: "אתה כבר מודיע שאתם מתכוננים לבג"צ. כל חוות הדעת מכל הכיוונים מורות שהחוק לא יוביל אותנו ליעד שלכאורה אליו הוא אמור לכוון, אבל מתעקשים לקדמו. זו רק כותרת פופוליסטית לציבור אבל לא יוריד את מחירי הדירות. חוק מפלה שלא ישנה דבר". ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "רוב הדיור בר השגה בעולם מכוון ל-4 אוכלוסיות: מחוסרי דיור, זוגות צעירים, הגיל השלישי וסטודנטים. זה לא זר שעושים העדפה של קבוצה אחת על-פני אחרות. אך יש כאן אבסורד. יש שתי קבוצות שמודרות תדיר מהכלכלה החדשה בישראל; חרדים וערבים. כל תכנית בר השגה בעולם, בעיקר להגדלת ההיצע וכן לא נראה שהחוק יגדיל את ההיצע".
ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "אני שמחה שמשרד האוצר החליט להוציא כסף על פתרון מצוקת הדיור. השאלה איך מוציאים כסף. ניתן להודיע ש- 50% משטחים שייפונו ע"י בסיסי צה"ל לדיור בר השגה, או לבעלי הכנסה חציונית וכד'. מגדילים את ההיצע ומגדילים את הדיור בר השגה בתוך ההיצע הזה, אך זה לא נעשה. הבעיה כאן,
שאזרחים מסוימים לא יכולים לשרת בצבא אפילו אם ירצו. יש להגדיל את מענקי השחרור כהוקרה למשרתים".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "החוק לא יעיל ומנגד, מתחיל שינוי במדיניות המיסים העקיפים, למרות שמדיניות המס צריכה להיות אחידה. לא רק חרדים וערבים. גם עולים חדשים לא זכאים להטבה".

ליכט השיב: "הוחלט שהולכים על החוק שאושר פה-אחד בממשלה. כמשפטנים, אנחנו לא שואלים אם מע"מ אפס יוריד את מחירי הדיור, זו שאלה לחברי הכנסת. זכותכם כחברי כנסת להצביע נגד. היועמ"ש חושב שצריכים לקדם ערכים של שוויון, אך בהנחה שעשינו שינויים נדרשים, הוא איננו יכול להשתמש בכלי הלא-קונבנציונאלי של וטו ולומר שלא יגן על החוק בבג"צ. אסור שהיועמ"ש יגיד לממשלה "זו דעתי בעניין כזה או אחר ואני כן או לא אגן על חוק מסוים בבג"צ. אנחנו לא משתמשים בזכות הווטו למנוע מדיניות. זה שאנחנו אומרים שהצעת החוק הזו בת הגנה, לא אומר שאנחנו מתלהבים ממנה. גם בית המשפט לא מביע את עמדתו אם חוק נכון או לא נכון אלא רק אם עומד במבחנים חוקתיים. אסור להחליף את הדיון המקצועי במבחן המשפטי".

יו"ר התאחדות הקבלנים, נסים בובליל: "מהיום שהחלו לדבר על חוק מע"מ אפס בקבינט הדיור, שוק הדיור בקיפאון. קבלנים ורוכשים לא יודעים איך הדבר ישפיע, יעבור או לא יעבור וכו'. החוק טוב ויסייע להורדת מחירי הדיור אם ההיצע יגדל בהתאם. חשובה הבהירות מתי ואם יעבור ובהקדם. לגבי הקריטריונים; כמות גדולה מאוד של דירות שנבנית כיום לא תיכלל בהטבה ולכן צריך להחיל את הרף החדש על דירות חדשות שייבנו מכאן והלאה. לגבי גודל דירה, אנחנו מציעים להגדיל את הרף העליון. יש להרחיב את הקריטריונים כך שניתן יהיה להכניס כמה שיותר דירות שייכללו בחוק.

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן: "יש פוטנציאל להורדת מחירים. יש לנו הסתייגויות: אנחנו חושבים שקבוצת הרכישה לא צריכה להיכלל וכן הקריטריונים נראים לנו הולכים ומסתבכים שייפגעו בפוטנציאל הורדת המחירים, כרגע רוכשים לא קונים דירות כי ממתינים והכל תקוע, קרא לח"כים לזרז את הדיונים כדי להסיר את אי הוודאות. קבלנים לקחו הלוואות מבנקים בתמורה למכירת דירות".

יו"ר רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן: "מע"מ אפס הוא חוק טוב כשהוא חלק מתכנית כוללת שבה גם מחיר מטרה. כל אחד מהם לבד להא היה מועיל רק מעלה ביקושים. עיקר התכנית הוא שיווקים של קרקעות. מע"מ אפס לבד היה מעלה ביקושים. כי אני צריך 20 אלף יחידות דיור שעומדות בקריטריונים על-מנת להשפיע על מחירי 100 אלף יחידות דיור אחרות, רובן יד שנייה. רק מחיר מטרה, למשל בקריית גת, לא היו נהנים מההטבה ולכן ההטבה של מע"מ אפס משלימה במקום שאנחנו רוצים שצעירים ייפנו אליה. יש פה שתי תכניות שהאחת משלימה את האחרות. מע"מ אפס מרחיב את יכולת ההיצע ויוצר היקף שיווק שיכול להשפיע על מחירי הדיור בכלל המשק. דווקא בפריפריה כבאר-שבע, אשקלון, קריית גת והקריות, שבהן מחיר מטרה לא היה עוזר, מע"מ אפס תופס. בהתחלה יהיו הרבה יותר ביקושים אבל באה הממשלה ואומרת לאזרחים להמתין. במספר שנים נוכל להביא את המציאות".

נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג: "בתכניות האלה יש פער זמן של שנה וחצי והלחץ על מע"מ אפס לא יוריד מחירים עד שמחיר מטרה ייכנס לתוקף. בינתיים בגלל אי הוודאות שוק הדיור בהקפאה וקבלנים בונים פחות והמדינה מפסידה מסים. שיטת מע"מ אפס תורמת לאי השוויון. בנוסף, אם המחיר פחות מ- 1.6 מיליון ₪ וקבלן יאמר למשל יש לי 100 אלף ₪ על דירה בשווי 1.5 ואני אעלה את המחיר. השיטה תגרום לעלייה בביקושים.
בינתיים, יש לטפל ב- 30 אלף דירות נטושות וקרקע זמינה לבנייה, 100 אלף דירות ריקות. צריך חוק שמי שלא הופך הדירה לראויה למגורים יוטל עליו היטל מיוחד. ואם כבר הטבה, אז לתת ישירות לרוכש. למשל משכנתא לזכאים. והעלות תהיה פחות מ- 2.5 מיליארד ₪, העלות של מע"מ אפס".